איך מפקחים על פרויקט ענק כמו תע"ש השלום בתל אביב?

תע"ש השלום – מורכבות של פרויקט בקנה מידה מטרופוליני

פרויקט תע"ש השלום בתל אביב משתרע על פני 55 דונם בלב גוש דן, וכולל מעל אלף יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה, מוסדות ציבור ושטחים פתוחים. מדובר באחת מתוכניות ההתחדשות העירונית הגדולות והמאתגרות שנעשו בעיר, ולכן נדרשת מערכת פיקוח קפדנית ורב־שכבתית שמבוססת על שילוב בין גורמים ממשלתיים, עירוניים ויזמיים.

תכנון ובקרה של מוסדות התכנון

הפיקוח מתחיל כבר בשלבי התכנון:

• רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) – הגוף ששיווק את הקרקע ומפקח על יישום ההסכמים הכספיים וההתחייבויות של היזמים.

• ועדות התכנון והבנייה – הוועדה המקומית תל אביב והוועדה המחוזית מפקחות על עמידה בתב"עות המאושרות, גובה המבנים, היקפי השטחים הציבוריים והקצאות למבני ציבור.

• פיקוח עירוני – עיריית תל אביב מפקחת על תיאום הפיתוח האורבני עם סביבת השכונות הקיימות ועל תשתיות תחבורה, מערכות ניקוז ושטחים ירוקים.

פיקוח הנדסי ובטיחותי

בפרויקט בקנה מידה כזה, קיימת חשיבות עליונה לפיקוח הנדסי:

• מהנדסי העיר מוודאים שהקמת המגדלים והמבנים מתבצעת בהתאם לתקנים מחמירים של בטיחות ועומסים.

• בודקי איכות חיצוניים מלווים את היזמים בשלבי הקמת התשתיות – מים, חשמל, כבישים ותעלות תחבורה.

• מכון התקנים והגורמים הרגולטוריים מפקחים על חומרי הבנייה וההתאמה לסטנדרטים בינלאומיים.

בקרה פיננסית וכלכלית

היקף ההשקעות בפרויקט מוערך במאות מיליוני שקלים, ולכן ישנה מערכת פיקוח כספית:

• משרד האוצר ורמ"י מפקחים על תשלומי היזמים למדינה, כולל הוצאות פיתוח בסך עשרות מיליוני שקלים.

• מערכת בקרה פנימית של החברות הזוכות (כמו אקרו נדל"ן וקטה גרופ) מוודאת עמידה בלוחות הזמנים ובתקציב.

• דוחות תקופתיים מוגשים לעירייה ולמשרדי הממשלה כדי לשקף התקדמות ולוודא עמידה ביעדים.

שקיפות ציבורית ושיתוף קהילה

בפרויקטים בקנה מידה זה, מתבצע גם דיאלוג עם הציבור:

• פרסום תוכניות ותשריטים לציבור באתרי העירייה.

• שיתוף תושבי שכונות נחלת יצחק וביצרון בהליכי שיתוף ציבור, כדי לוודא שמענה ניתן גם לצרכים הקיימים.

• הקצאת שטחים ציבוריים כמו פארקים, מוסדות חינוך ושבילים ירוקים, המהווים חלק בלתי נפרד מתהליך הבקרה.

פיקוח על פרויקט כמו מתחם תע"ש השלום הוא משימה מורכבת ורב־מערכתית. השילוב בין פיקוח ממשלתי, עירוני, הנדסי וכלכלי – לצד בקרה מתמשכת ושיתוף הציבור – מבטיח שהחזון לשכונה בוטיקית עם עירוב שימושים, תחבורה מתקדמת ותכנון ירוק יהפוך למציאות.